בלב היישוב בארי, בין הבתים השרופים לשדות, התכנסו ביום ראשון האחרון כ 700 בני נוער, לוחמים ומשפחות שכולות למסע ייחודי – לא עוד טקס רשמי, אלא צעידה של חיבור, זיכרון והמשכיות.
זה לא היה עוד מסע של הזיכרון הלאומי. עבור המארגנים דולב סקעת, שחריה לופט ודביר סקעת, המסע הזה הוא דרך חיים. מאות משתתפים – בהם שורדי התופת, לוחמים ומשפחות שאיבדו את היקר מכל – חברו יחד כדי לצעוד אל תוך הסיפור הישראלי, כפי שהוא נכתב בדם ובגבורה ב 7 באוקטובר.
מסע של אחדות: רעננה מתייצבת
אחד הרגעים המרגשים במסע היה המפגש האנושי יוצא הדופן. תלמידים מבתי ספר חילוניים ודתיים מרחבי רעננה צעדו זה לצד זה, בביטוי עוצמתי של אחדות ישראלית שחוצה מגזרים. העשייה המשותפת הוכיחה כי בעת הזו, הזיכרון הוא המכנה המשותף שמחבר את כולנו.
דובי ארבל, מנהל בית הספר מיתרים רעננה, שדיבר בשם המנהלים שהשתתפו, סיכם את החוויה: "מסע הגבורה הוא חינוך במיטבו ערכי, יהודי וציוני מהמעלה הראשונה. זה לא עוד שיעור בכיתה, אלא מפגש חי עם סיפורי גבורה ורוח ישראלית. התלמידים לא רק למדו – הם הרגישו, התחברו והפנימו דרך הנפש והגוף. המפגש עם משפחות שכולות, לוחמים, שורדי הנובה ואזרחים היה עוצמתי ונוגע עד עומק הלב. בעיניים שלהם ראינו איך ערכים הופכים לזהות, ואנשים הופכים למודל לחיקוי. כך בונים דור שמבין מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים".
לא דרך סיפורים, דרך מציאות
המסע יצא מהכניסה לקיבוץ בארי והתפתל בין הבתים המפויחים והשדות שבהם נכתבו סיפורי הגבורה. לאורך המסלול, הפכה הדרך לזירה של עדות חיה. הקהל עצר את נשימתו כששמע את העדויות ממקור ראשון, קולות מהקרב שצרבו בלב כל מי שנכח במקום.
זה לא מסע, זה שיעור לחיים
לאחר המסע, זכו המשתתפים לסיור ייחודי בבארי בהובלת רבש"ץ בארי ארבל בכר. עבור מנהלי בתי ספר וראשי מכינות קדם צבאיות, המסר היה חד משמעי: "זה לא עוד מסע, זה שיעור לחיים".
המארגנים מדגישים כי המסע הפך לסימן דרך וממשיך להוביל להנחלת ערכים ולחיבור בני הנוער לאחריות אישית ולאהבת הארץ. עם ישראל לא רק זוכר – עם ישראל צועד, מסכם של דביר.
